החלק הטוב מכל הרוע שיש לי ממי שקרא את הפוסטים הקודמים הוא האהבה הקטנה שלי
הוא לא חתיך
לא שרירי
עם כרסונת
מוסטש קטן
מקלל
אבל הוא היחידי שיודע ומגן עלי
הוא היחידי שכולם צוחקים עלי לא צוחק אלה מגן
הוא הידיד הכי טוב שלי
הייתי רוצה שזה יהיה יותר מזה אבל אני לא רוצה ליפול
ועוד אחרי הקטע המסריח שהוא עשה לי השבוע
התחיל להגיד לי ____ תראי רגע את הוורידים שלך אמרתי לא והוא ענה לי מה את מפחדת? עניתי שלא הראתי בשניה והחזרתי את הצמידים
אחר כך בשיעור צרחתי עליו בשקט כדי שיפסיק
אבל משהו בעיניים שלו אומר לי משהו
משהו בעיניים שלו מזדהה איתי
במיוחד בכך שזאת ששונאת אותי שונאת גם אותו
אבל זה משהו אחר שיש רק לו בעיניים
שאני יכולה להסתכל כשאני במתח למשך שניה והכול יהיה בסדר
אבל בכל מקרה
זה לא יעזור
הוא אוהב אותה
את זאתי שאני בריב איתה
את זאתי שכולם אוהבים
את זאת שכולם אוהבים לשנוא וגורמת בגלל הריבים שלנו לכולם לשנוא אותי...
אז נפלתי
נפלתי חזק
אני מיד אהיה האיילור לאונטר של המשולש
רק בלי היופי הקוביות וכל שאר החבילה
אני לא רוצה להיות הטיילור
אני רוצה להיות הקריסטיאן
שפעם אחת יאהבו אותי כמו שאני
צפיות?
לשמור את הקשר שלי עם הידיד הזה
הוא חשוב לי...
יש שיר של דמי...
קוראים לו two pieces
אני מרגישה שהוא מכתב על שנינו
דמי כתבה אותו על ידיד שלה שמת כשהם היו בני 13 אבל זה שיר כזה חזק והיא אמרה שהיא שרה אותו היא ממש מרגישה שהוא בחדר
שומעים בשיר, במיוחד בבית האחרון שהיו לה רגשות אליו
היא אומרת
אתה יכול לישון אבל אני לא צריכה לישון כדי לראות את החלומות שלי
החלומות שלי ממש מולי
השיר הזה חזק מבחינתי...
שתי חתיכות משלימות לב שבור :\







