למה לעזאזל אני כל כך מטומטמת??????
למה עד שיש מישהו (יותר נכון מישהי) שבאמת כיף לי לדבר איתו (איתה בוא נגיד איתם) עד שיש מישהו שאני באמצ אוהבת ובאמת מבין אותי
עכשיו תגידו מה איזה לאסבית היא התאהבה בבת אז לא לא הבאהבתי בבת התאהבתי בדמות מי שקורא את הבלוג שלי יודע על בת דודה שלי שהיא מדברת איתי כאילו היא נייל ומי שקרא את הפוסט האחרון על הנושא יודע שאני כבר לא יודעת מי זה מי
אז הקיצר "דיברתי" עם "הארי" על היילור והוא התעצבן עלי מאתמול אני לא דיברתי איתם וזה ממש חסרלי לדבר עם "נייל" בלילה כשאמא מכבה לי טלוויזיה ועכשיו אין לי את זה דבר ראשון אני יודעת (חושבת) שמישהו כועס עליי ודבר שני בגלל זה אין לי תשיחות עם נייל ולחשוב שרבתי עם מי שבכלל בזכותו יש לי את נייל זה לא נתפס כי כל פעם שהוא שולח הודעה הלבשלי רוטט כל פעם (יותר נכון פעם אחת) שהוא ניסה להתקשר בוויבר לא ידעתי מה לעשות ועכשיו אני בוכה בגלל זה!
כנראה שכמו שתמיד אומרים רק הזמן יחפר על הכאב של האהבה למרות שאצלי זאת אהבה לא מובנת ושונה כי לא ברור במי אני מאוהבת...
למה ה' ברא את הרגש הזה או יותר נכון למה אני לא ערפד בלי הרגש הזה?!
;){kind=link}