אנחנו אלה שמשתנים
שמפסיקים לחשוב על הדברים הכי חשובים בחיים ומתחילים לחשוב על שטויות
כסף, זוגיות, עבודה, ילדים
מה רע בלהישאר ילדים ?
אני לא זוכרת בכלל שדאגתי למשהו כשהייתי בת חמש
רק חברים סרטים ישנים בקלטות ועד כמה אני אוהבת את המשפחה שלי
רק עכשיו
אני קולטת כמה השתנתי
שפעם הייתי אומרת להורים שלי לילה טוב בטקס מוזר
שהייתי מנשקת מידי פעם את אבא שלי ואומרת לו שאני אוהבת אותו
שאחים שלי היו אוהבים אותי
אבל עכשיו ה מאוחר מידי לשנות
אני לא מחבקת את אבא שלי
אומרת לילה טוב ובוקר טוב בחטף בדקות היחידות שאני לא בחדר
והבוקר טוב של אח שלי אלי זה אני שונא אותך
זה מאוחר מידי לשנות, לא משנה כמה אני אנסה
אני הייתי אחות נוראית
ילדה נוראית
חברה נוראית
ואני עדין
ומרוב שהייתי מרוכזת בעצמי לא ראיתי שאני מאבדת הכל
בונה לעצמי עולם של מספרים ומוזיקה
כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם
לא ראיתי שאני זאת שמשתנה ולא הם
אני זאתי שנאבדה,
נאבדתי להורים שלי,
לחברים שלי,
לאחים הקטנים שלי
נאבדתי לעצמי
ואין מי שיציל אותי עכשיו







