שהאח הקטן שלי יעשה לי בריונות
שהוא יגרום לי לבכות
ידעתי שהוא רע
ידעתי שהוא כזה
שהוא יתנקם בי על כל המכות הקטנות האלה שהייתי נותנת לו
ידעתי
אבל לא חשבתי ככה
חשבתי שהוא יחזיר במכות
אבל לא
אני עוברת לידו
הוא מתגרה
אני מתעלמת
ומתעלמת
ומתעלמת
הוא ממשיך
נמאס לי כבר, אני נשברת ומביאה לו מכה
הוא מחזיר לי
אני מחזירה לו
הוא מחזיר לי
אני בוכה
אני כבר לא יכולה
אני מרגישה מפלצת
אני מרגישה רעה
אני כבר שבורה
והוא רק שובר אותי עוד יותר
ואז הוא צוחק עלי
ואימא באה
והוא ?
מתעמם
אז למה שהיא תאמין לה ? הרי הוא האח הקטן
אז אני בוכה וצועקת ורצה
רצה אליו
ומרביצה לו חזק
להוציא את כל הכעס שיש לי עליו
אחרי שתי מכות אני מתרחקת ורצה לחדר
אבא עלה
הוא בא לחדר שלי
דיבר איתי
אמר לי להישאר בו,
לא מתוך כעס
בגלל שהוא שם
אני יוצאת
כועסת
לא מסוגלת לראות את הפרצוף שלו, של אחי
הוא מתגרה בי
אני צועקת עליו שהוא גורם לי להיות מפלצת
אני אומרת לו ' הלוואי שתמות, הלוואי שתמות '
חזרתי על זה ארבע פעמים
אני ככ כועסת על עצמי שאמרתי את זה
עכשיו ממש אבא שלי נכנס לחדר
כועס עלי שישר הרבצתי לו
אני בוכה לו
לא יכולה לדבר
חנוקה מדמעות
והוא ?
מה אכפת לו ?
' אל תדברו יותר אחד עם השני '
- ' אבל הוא אח שלי '
' אל תדברו '
נורא אכפת
אני כבר לא יכולה
נכון שזה כיף להיות אחות גדולה ?







